יום ה', כ"ח בטבת תשס"ד, , בין השעות 14:45 21:30

Transcription

1 המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט העמותה הישראלית לניתוח התנהגות היל"ה הכנס השנתי של העמותה הישראלית לניתוח התנהגות יום ה', כ"ח בטבת תשס"ד, , בין השעות 14:45 21:30 במכללה בוינגייט חוברת תקצירים- סדנאות, מושבים מקבילים, פוסטרים, הרצאות מפתח

2 תוכן העניינים סדנאות נושא הקניית שליטה עצמית ושיתוף פעולה באמצעות משחק ופעילות גופנית. תכנית פיתוח התנהגות חברתית לילדים בתחום הספקטרום האוטיסטי. מודלים התנהגותיים- יישום במערכות בית ספריות. הפרעה התפתחותית בקואורדינציה :(DCD) ניתוח מיומנויות מוטוריות בגישה התפתחותית והתנהגותית. מספר תוכניות מוטיבציה פרקטיות המבוססות על חיזוק דיפרנציאלי להפחתת התנהגויות אנטי חברתיות לשימושם של מנתחי התנהגות. הוראת קריאה וכתיבה לילדים עם בעיות התפתחות. מרצה ד"ר איתן אלדר מיכאל בן צבי מיכל דינס ד"ר אורלי יזדי- עוגב, מיכל הירשמן פרופ' עמוס רולידר סיגל תדהר עמוד

3 מושבים מקבילים ההרצאות מסודרות לפי סדר ההיצג במושב. מושב א' מחקר יחידני: כלי למחקר, הערכה, והתערבות בקרב אוכלוסיות מיוחדות- אורית חצרוני, ג'ומאן טנוס, עירית כהן שפירא, בטי שרייבר. הצגת דרכי שימוש שונות בשיטת המחקר היחידני במסגרות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות באמצעות שלושה מחקרים. נושא השימוש במעבד התמלילים, ככלי טכנולוגית סיוע, לשם שיפור תפקודם האקדמי של תלמידים עם לקויות כתיבה המשולבים בכיתה הכוללת. השפעה של ארנבון כחיית מחמד כמסייע להגברת מגע חברתי בין ילדים עם ובלי נכויות פיזיות משמעותיות. שימוש בתוכנת מולטימדיה ככלי להפחתת אקולליה ולהגברת תקשורת תקינה בקרב ילדים עם אוטיזם. עמוד מושב ב' נושא שיפור התנהגות ולמידה באמצעות חינוך גופני אצל תלמידים בעלי הפרעות התנהגות קשות בבית ספר לחינוך מיוחד. למה תוכנית כיתתית עדיפה על תוכנית התנהגותית פרטנית. ניתוח יישומי של התנהגות במערכת החינוך- מת"י נתניה מרצה מיכל הירשמן וד"ר איתן אלדר מיכל דינס הלית טופז בורובסקי עמוד

4 מושב ג' טיפול בפחדי ילדות נושא מרצה יהודית זלצמן עמוד תופעת ההצקה בין ילדים: ניתוח, הסבר והתערבות התנהגותית. * הרצאה באורך כפול. פרופ' עמוס רולידר מושב ד' נושא טיפול להקניית צאיה נכונה לילדים אוטיסטים. הכללת מיומנויות תפקוד נרכשות. תכנון יישום והערכה של הוראה ישירה- טופס רב תכליתי. מרצה מיכאל בן צבי סיגל תדהר ד"ר איתן אלדר עמוד

5 פוסטרים סדר הצגת הפוסטרים בחוברת הנו לפי סדר א-ב (שם משפחה) של מציג עיקרי. נושא הפוסטר הנחיית צוות חינוכי וטיפולי בכפר לחוסים בעלי מוגבלויות לשינוי התנהגויות אנטי חברתיות של מבוגרת עם ליקוי התפתחותי נרחב.(PDD) השפעה של הגדרת ציפיות בתחילת שיעור ומתן משוב דיפרנציאלי בסיומו, על הפחתת התנהגות אנטי חברתית של ילדה בבית הספר. השפעת תכנית התערבות התנהגותית על שינוי התנהגות של מתבגר אלים בבית ובבית הספר. שימוש ב ABLLS להערכת התקדמות ותכנון תרגול לילדים אוטיסטים בתכניות אינטנסיביות. אימון שטף ככלי לקידום התנהגות איכותית בתכניות אינטנסיביות לילדים אוטיסטים. הפחתת התפרצויות זעם של ילד PDD חסר דיבור על ידי פסק זמן. השפעת ענישה להפחתת התנהגות נגיעות לא נאותה של ילד אוטיסט בגן ילדים. השפעת מתן תשומת לב חיובית כדרך להפחתת יריקות אצל ילד אוטיסט בגן ילדים. זמן למידה אקדמי- הבדל בין כיתות קטנות לגדולות. תכנית להגברת התנהגות משימתית של תלמיד בשיעורים במסגרת אימוני הוראה. תוכנית פרטנית המשולבת במסגרת תוכנית כיתתית. תכנית מערכתית לשיפור התנהגות וקידום למידה בבית ספר לחינוך מיוחד, בי"ס הוד. תמיכה בכבוד הדדי בסביבת בית הספר היסודי באמצעות משוב עמיתים. תכנית להגברת קשב וריכוז של תלמידה בעת שיעורי מתמטיקה. משחקי עימות בפעילות גופנית ככלי לזיהוי ולאבחון התנהגות תוקפנית אצל ילדי הגן. תכנית מערכתית לשיפור התנהגות- מת"י נתניה. כיתת ספורט תש"ס- בית ספר יסודי. הנתונים של PAVLOV בניסוח אחר. מציג/ים מיטל אוחיון, שרון שטרנברג, פרופ' עמוס רולידר מיטל אוחיון, פרופ' עמוס רולידר מיטל אוחיון, פרופ' עמוס רולידר מיכאל בן צבי מיכאל בן צבי, נורית דור, צוות גן תקשורת- בני ברק מיכאל בן צבי, חדוה כהן, נחמה וינברג מיכאל בן צבי, נחמה וינברג, חדוה כהן מיכאל בן צבי, נחמה וינברג, חדוה כהן מיכאל בנישו יעל דורון מיכל דינס, אביטל שפר מיכל הירשמן, ד"ר איתן אלדר טליה הרשקוביץ, ד"ר איתן אלדר נועה ויצמן הלית טופז בורובסקי, ד"ר איתן אלדר הלית טופז בורובסקי. לאה יולביץ עמוד הפחתת התנהגויות לא נאותות לנער בן 15 הסובל מהפרעת התנהגות ומאושפז במחלקה פסיכיאטרית. אילה יוכטמן, מיכאל בן צבי 4

6 נושא הפוסטר תוכנית התנהגותית להגברת זמן למידה. התערבות התנהגותית בבית-ספר לילדים עם אוטיזם. השפעת ביצוע הערכה פונקציונאלית של התנהגות פגיעה עצמית של נערה עם אוטיזם על שיקולי התערבות למניעת התנהגות זו. תכנית בית-ספרית לשיפור האקלים הבית ספרי בהפסקות ולהקניית התנהגות חברתית נאותה. פעילות בחירה בכיתת הבוגרים במרכז קשתות-מנשה תוכנית עבודה. הקניית הערך "כבוד הדדי" באמצעות תוכנית התערבות בחינוך הגופני והכללתו לסביבת הכיתה - בבית ספר יסודי. חינוך לערכים באמצעות אומנויות לחימה. ממצאי מחקר ראשוניים בהתקדמות בטיפול התנהגותי לילדים עם אוטיזם ו-.PDD תכניות לימודים המגמה לניתוח התנהגות במכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט. ניהול כיתה והתמודדות עם התנהגויות מאתגרות- המסלול לחינוך מיוחד מכללת אורנים. התוכנית האוניברסיטאית ללימודי הסמכה לתואר מנחים ולתואר רכזים בתוכניות.Applied Behavior Analysis מציג/ים הדס יניב, ד"ר איתן אלדר מיכאל לשץ, ענבר מימוני, אנה גורן, איילת אמסטרדמסקי, תרצה שפיר חנה מזור, פרופ' עמוס רולידר, רותי חדאד דורית סלע, מיכל הירשמן חני קרשינטו יעל רובש, ד"ר איתן אלדר איתי שפירא סיגל תדהר ד"ר איתן אלדר, מיכל הירשמן, מיכאל בן צבי בודנשטיין אלון, רביד רחל, שהם נועה פרופ' מלכה מרגלית, פרופ' עמוס רולידר עמוד הרצאות מפתח נושא ניתוח יישומי של התנהגות משמעויות להורים, למחנכים למטפלים ולמנהלים. עמוד ניתוח התנהגות: לא שיטה, לא טכניקה טיפולית, אלא גישה מדעית להבנת התנהגות. מרצה ד"ר איתן אלדר פרופ' עמוס רולידר 5

7 סדנאות 6

8 הקניית שליטה עצמית ושיתוף פעולה באמצעות משחק ופעילות גופנית ד"ר איתן אלדר המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט טלפוןבארותיים : דואר אלקטרוני : behavior1@macam.ac.il תקציר לסדנה המודל המוצג כאן, מבוסס על עקרונות "ניתוח יישומי של התנהגות" ומדגיש את ייחודו של החינוך הגופני כהקשר תומך להקניה ולחיזוק של מיומנויות למידה, מיומנויות חברתיות, ויכולת רגשית. תנועה ומשחק מאופיינים בפעילות מאומצת, בשיתוף פעולה בין המורה לבין הילדים, ובינם לבין עצמם, לטווח קצר ולטווח ארוך, במצבי לחץ, בתסכול, בהמתנה, בשמחה וכד'. זוהי למעשה מעין "בבואה של החיים", בה מוצגים מצבים מגוונים ומשתנים בפרק זמן קצר ובעל גבולות וחוקים. מאפיינים אלה, מוצגים בהקשר מהנה ביותר של תנועה ומשחק. למעשה, זוהי מסגרת מובנית ביותר, אותה ניתן להתאים בנקל לצורך השגת יעדים פדגוגיים וקליניים. בסדנה יסוכמו יתרונות הפעילות הגופנית כהקשר תומך על היבטיו השונים. כמו כן יוצגו הליכים טיפוליים המשולבים כחלק מבניית תוכנית הלימודים במערכת החינוכית. ניתן לשלב בתוכנית השנתית סדרה של משחקי תנועה להשגת יעדים מגוונים. המשחקים מוצגים בשיעורי החינוך הגופני או כחלק משיעורים אחרים, ומתמקדים בנושאים מתפתחים ומדורגים. זוהי סדרה של יחידות הוראה, המיושמות לאורך שנת הלימודים בתוכנית הלימודים הכיתתית, או במהלכה של תוכנית אישית לילד זה או אחר. התקדמות בתוכנית זו דורשת השגת שליטה בכל אחד מן השלבים, כדי להתקדם אל השלב הבא. הקניית ערכים במהלך משחק הינה מהנה, ומוצגת בצורה מוחשית לילדים. התנהגות לפי אותם ערכים בהקשרים אחרים, תהיה קלה יותר, ותתבסס על הדגמה ברורה ומשמעותית שנעשתה בפעילות גופנית. כך ניתן יהיה להתמקד במיומנויות אלה גם בסביבות אחרות (למשל, בכיתה הרגילה), לאחר שהודגמו, הומחשו, ותורגלו בהצלחה, בסביבת הפעילות הגופנית. 7

9 תכנית פיתוח התנהגות חברתית לילדים בתחום הספקטרום האוטיסטי מיכאל בן צבי BCBA נ.ת.ב קלמה 8, זכרון יעקוב טלפון: דואר אלקטרוני: תקציר לסדנה מרבית הילדים בתחום הספקטרום האוטיסטי, בכל רמות התפקוד, לוקים מאד בחוסר עניין חברתי, בהעדר התנהגויות חברתיות מינימאליות. תכניות טיפול במקור לא כללו הרבה בהקניית תחום זה. ספרים בתחום החברתי איחרו מאד להתפרסם, והפרקים החברתיים היו דלים. התחום זוכה להתעוררות רבה בשנים אחרונות. הסדנה הנוכחית תעסוק באפשרות ובנחיצות של הקניית התנהגויות חברתיות לילדים שהחברתיות לגביהם מאד מוגבלת. התנהגות חברתית, כנראה, מורכבת יותר מרוב התחומים האחרים, ולכן קשה יותר להגדירה והאתגר בהקנייתה גדול. מדובר על יכולת להתנהג בהתייחס ליחידים ולקבוצות המתנהגים במקביל ובאינטראקציה. כדי להתגבר על הבעיה אנו עוסקים במיפוי קבוצות תגובה שונות, איתור הגירויים השולטים, ואיתור תנאי אימון מתאימים שיביאו לרכישת אותן התנהגויות. כמו שהתנהגויות תקשורתיות, מוטוריות וקוגניטיביות חיוניות כבר בגילאים מוקדמים, כך כנראה יש להקדים ככל האפשר בהקניית התנהגות חברתית. המפתח להצלחת ניתוח התנהגות בהקניית התנהגות חברתית טמון, כמו בתחומים האחרים, ביכולת להגדיר התנהגותית תופעות חברתיות עד לפרטים העיקריים והיסודיים שבהם, לארגן מעקב יעיל אחר התנהגויות אלו ולכמת אותן. בעזרת אלה ניתן לבצע התערבות המבוססת על נתונים, ולפתח שיטתיות בהקניית ההתנהגות. הסדנה תפתח צוהר לתחום האימון החברתי בתכניות טיפול אינטנסיביות. נסקור קבוצות התנהגות כמו: תשומת לב חברתית, תאום גוף עם הזולת, חיזוק הדדי ומשחק הדדי, ערנות וקשב משותף, שיתוף פעולה ותחרותיות. כמו כן יודגמו תרגילים המאפשרים אימון בתחומים השונים. 8

10 מודלים התנהגותיים יישום במערכות בית ספריות מיכל דינס מדריכה מחוזית משרד החינוך, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות, מכללה אקדמית עמק יזרעאל השושנים 4 קרית טבעון טלפון: דואר אלקטרוני: mdines@actcom.co.il תקציר לסדנה המציאות הקיימת כיום במרבית בתי הספר בארץ איננה מעודדת, בלשון המעטה, ניצול יעיל של הזמן העומד לרשות המורה ללמד ולתלמיד ללמוד. כל מורה מכיר איך זמן ניכר מתחילת השיעור הולך לאיבוד על התארגנות, השקטה וסדר. תצפיות בכיתות מצביעות על העובדה, כי חלק לא מבוטל מהשיעור נגזל בניסיונות להרגיע, להשקיט ולהשיב את הכיתה למסלול לימודי לאחר שהתעוררו בה הפרעות שונות. כמו כן זמן ההפסקות ועצם השהייה בבית הספר כרוכים לעיתים באי נעימות ותסכול של התלמידים והמורים עקב אירועי התנהגות לא נאותים. המערכת הבית ספרית ברובה הגדול, למרות היותה מודעת היטב לבעיות אלה, לא ערוכה דיה על- מנת לתת להן פתרון כלל מערכתי. הפתרון הראוי הינו תקנון בית ספרי, האמור לפרט את הצפי ההתנהגותי מהתלמידים בשעת השיעורים ובשטח בית הספר ואת דרכי האכיפה כולל תגובות לאי ציות לתקנון זה. המציאות בפועל היא, שיש בתי ספר לא מעטים בהם אין כלל תקנון, באחרים יש תקנון אך אין המלצות ודרכי אכיפה. לעומתם, יש בתי ספר בהם יש תקנון וגם המלצות לאכיפה, אך אלו אינם מיושמים. רק בבתי ספר יחידי סגולה קיים תקנון, הנאכף כלשונו והמלצותיו מיושמות. הניסיון מראה, כי בבתי ספר שבנו תקנון ועסקו ביישום המלצותיו באופן עקבי, אכן חל שיפור ניכר באווירה הלימודית, בהישגים לימודיים של התלמידים ובמערכות היחסים בין התלמידים בינם לבין עצמם ובין מוריהם. שביעות הרצון של כל הגורמים המעורבים בעשייה בבית הספר הנה רבה. המודל ההתנהגותי המערכתי מהווה דגם לתהליך בניה ויישום של תקנון בית ספרי. הסדנא תציג את המציאות הקיימת בבתי ספר כפי שנצפה בבתי ספר רבים, תציג עקרונות, כללים ויישום של מודל התנהגות מערכתי כלל בית ספרי. כמו כן יוצגו דוגמאות מעשיות כפי שהן מיושמות בהצלחה בבתי ספר שונים במחוז הצפון. 9

11 הפרעה התפתחותית בקואורדינציה :(DCD) ניתוח מיומנויות מוטוריות בגישה התפתחותית והתנהגותית ד"ר אורלי יזדי-עוגב, מיכל הירשמן (M.A.) המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן שבמכון וינגייט הדקל 10, חדרה טלפון: דואר אלקטרוני: תקציר לסדנה בקרב אוכלוסיית ילדי הגן ובית הספר היסודי, ישנם ילדים אשר מציגים קשיים תנועתיים משמעותיים זאת, מבלי שיאופיינו במצבים פאתאלוגיים ידועים של המערכת העצבית- שרירית. בספרות נעשה שימוש במונחים רבים לתיאור תלמידים בעלי קשיים תנועתיים, שהנפוצים ביותר הם: בעלי בעיות בקואורדינציה המוטורית, בעלי כבדות בתנועה (clumsiness) ומגושמות גופנית awkwardness).(physical האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (1994,(APA, קבעה את המונח הפרעה התפתחותית בקואורדינציה DCD) Developmental Coordination -.(Disorder ילדים אלה מאופיינים בקשיים בביצוע מיומנויות מוטוריות גסות כגון ריצה, קפיצה, התארגנות במרחב וכו' וכן בעיות בביצוע מיומנויות עדינות כגון: שליטה בכלי כתיבה, גזירה, העתקה, קשירה וכדומה. התפוצה של ילדים בעלי בעיות בקואורדינציה המוטורית, בקרב אוכלוסיית הילדים בגיל הגן וביה"ס מוערכת בכ- 6%-5% מכלל אוכלוסיית ילדי בית הספר היסודי. למרות זאת, עדיין קיימות בעיות הקשורות באיתור ובזיהוי של ילדים עם DCD על ידי ההורים והמורים. זאת, מכיוון שבמקרים רבים ילדים אלה נוטים לאמץ דפוסי התנהגות של 'המנעות או התנהגות חברתית שלילית, אשר מסתירים מעיני המתבונן את בעייתם האמיתית' ) & Schoemaker.(Kalverboer, 1994 בנוסף לבעיות בולטות בתחום המוטורי, נימצא כי ילדים עם DCD סובלים מבעיות בתחום הריגושי והחברתי. קשיי התנועה של ילדים עם DCD עלולים להוביל לגיחוכים ולהעלבות מצד חבריהם. כשרמת המורכבות והדרישות הביצועיות של משחקי בני גילם עולה עם הגיל, אי היכולת של הילדים עם DCD לבצע ברמה טובה את המיומנויות המוטוריות, מפחיתה את סיכוייהם להיכלל במשחקים. ממחקרים עולה, כי באופן כללי, הילדים מפתחים אורח חיים המעמיד בסיכון את יכלתם לפתח מיומנויות מוטוריות, ליצור קשרים חברתיים, וכן את בריאותם וכושרם הגופני. מה שמחמיר יותר את מצבם של ילדים עם DCD הנה העובדה, שילדים אשר אובחנו בגיל הצעיר הציגו בעיות מוטוריות, לימודיות וחברתיות-ריגושיות גם לאחר עשור שנים. מטרות הסדנא הנוכחית הן: א. להציג כלים לניתוח התפתחותי והתנהגותי של מיומנויות מוטוריות כבסיס לאיתור מוקדם של ילדים עם.DCD ב. להציג דרכי אימון לאיפוק במצבים מתסכלים. 10

12 מספר תוכניות מוטיבציה פרקטיות המבוססות על חיזוק דיפרנציאלי להפחתת התנהגויות אנטי חברתיות לשימושם של מנתחי התנהגות פרופ' עמוס רולידר המכללה האקדמית עמק יזרעאל תמר 53 טבעון טלפון: דואר אלקטרוני: תקציר לסדנה מטרת סדנא זו הנה להציג בפני המשתתפים מספר תוכניות התערבות פשוטות ליישום על ידי הורים, מורים ומטפלים. תכניות התערבות אלו נמצאו יעילות להפחתת מגוון התנהגויות אנטי חברתיות של ילדים בסביבות חינוך מגוונות משום היותן אפיק אלטרנטיבי לשימוש בענישה בניסיון להפחית התנהגויות בלתי נאותות. במהלך הסדנא נגדיר 'מוטיבציה' במונחים של ניתוח התנהגות. לאחר מכן נבהיר כיצד ניתן להשתמש בחיזוק דיפרנציאלי של התנהגויות אלטרנטיביות,(DRA) מנוגדות,(DRI) ברמה נמוכה (DRL) וכל התנהגות אחרת (DRO) על מנת להפחית ולהעלים התנהגויות בלתי נאותות של ילדים בסיטואציות חינוכיות מגוונות. בחלק השני של הסדנא נתאר בפרוטרוט מספר תוכניות ספציפיות ונענה על שאלות המשתתפים. 11

13 הוראת קריאה וכתיבה לילדים עם בעיות התפתחות סיגל תדהר יועצת התנהגותית ABA אונקלוס 13/11 תל אביב טלפון: דואר אלקרוני: תקציר לסדנה הסדנא תעסוק בהוראת הקריאה כתיבה לילדים עם בעיות התפתחות. הוראה מוקדמת של הקריאה והכתיבה הינה חשובה לאין ערוך עבור ילדים עם לקויות התפתחותיות ותקשורתיות (במיוחד אוטיזם). היכולת לקרוא ולכתוב עשויה לתת מענה לחוסר היכולת או לקושי לתקשר עם הסביבה בדרכים אחרות, במיוחד לאור העובדה שרבים מהילדים עם לקויות תקשורתיות הם בעלי יכולות ויזואליות טובות יותר מהיכולות האודיטוריות. בנוסף, הקריאה-כתיבה מהווה השלמה חשובה לשפה המדוברת הנרכשת עבור ילדים ורבלים. היכולת לקרוא ולכתוב היא מיומנות קדם אקדמית שעל כל ילד לרכוש בשלב מסוים בהתפתחותו, וכרכישת יכולות חדשות היא זקוקה לתנאי למידה מיוחדים. יש להתחיל עימה מוקדם ובדרך בה יהיה קל יותר לילד ללמוד. הסדנא תתמקד בדרך להוראת הקריאה-כתיבה שפותחה ונחקרה באוניברסיטת UCLA על ידי נינה לובאס. היא תציג את החשיבות בהוראת הקריאה-כתיבה, את המיומנויות המקדימות להוראת מיומנות זו, את דרך ההוראה המחולקת לשלבים ברורים והדרגתיים ודרכי הוראה משלימות וחלופיות, את האביזרים שניתן להשתמש בהם במהלך הלימוד (בתוספת 'טיפים' המקלים על ההתארגנות), ואת השימושים המגוונים והחשובים, שניתן לעשות ביכולת זו לאחר שנרכשה והתבססה. 12

14 מושבים מקבילים 13

15 מושב א' מחקר יחידני: כלי למחקר, הערכה, והתערבות בקרב אוכלוסיות מיוחדות אורית חצרוני, ג'ומאן טנוס, עירית כהן שפירא, בטי שרייבר חינוך מיוחד, אוניברסיטת חיפה -09 מושב חירות טלפון : דואר אלקטרוני : hetzroni@construct.haifa.ac.il תקצירים למושבים מקבילים למחקר היחידני מנגנונים המאפשרים לו להיות כלי משמעותי למחקר בתחום הבוחן תהליכים שונים בקרב אוכלוסיות שלהם לקויות שונות. המחקר היחידני מאפשר בחינה של תהליכי אבחון והערכה ותהליכים של התערבות באוכלוסיות המיוחדות. המחקר היחידני מאפשר בחינה של התנהגויות וניתוחם בכלים שונים ועל פי תיאוריות שונות. במושב זו יוצגו כלים לשימוש במחקר היחידני ככלי למחקר בתנאים של מצבי מחקר משתנים, בתנאים של למידה קוגניטיבית, בתנאים של שינוי בתנאי המחקר והפעלת מניפולציות משתנות. המחקרים שיוצגו במושב זה יאירו היבטים שונים של המחקר היחידני ודרכי שימוש שונים במסגרות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות. תקציר למושב מקביל 1: שימוש בתוכנת מולטימדיה ככלי להפחתת אקולליה ולהגברת תקשורת תקינה בקרב ילדים עם אוטיזם אחד הליקויים האופייניים לילדים עם אוטיזם כוללים בעיות חברתיות ובעיות תקשורת. אחד ההיבטים ההתנהגותיים של ליקויי התקשורת כוללים שימוש באקולליה מיידית ומאוחרת. לצורך המחקר פותחה תוכנת מחשב אשר בחנה את השפעת הפעלתה על הפחתת האקולליה והגברת התקשורת התקינה בקרב חמישה ילדים עם אוטיזם. המחקר בחן את התוכנה במצבים של משחק, אכילה והיגיינה בעזרת מחקר מרובה קווי בסיס. הנתונים נאספו באמצעות צילומי וידיאו בבית הספר לבדיקת הכללה למצבים טבעיים. במצגת שתוצג במושב זה יבחן מבנה המחקר והרציונל לשימוש במבנה זה. יוצגו תוצאות המחקר שאישרו כי השימוש בתוכנת המולטימדיה שיפר את התקשורת התקינה, הגביר יוזמה תקשורתית, והפחית אקולליה מידית ומאוחרת, ויוצגו מסקנות והשלכות בתחום החינוכי. תקציר למושב מקביל 2: השפעה של ארנבון כחיית מחמד כמסייע להגברת מגע חברתי בין ילדים עם ובלי נכויות פיזיות משמעותיות ילדים עם נכויות פיזיות קשות נתקלים לעיתים תכופות בדחייה או בהתעלמות בבואם במגע חברתי. מחקרים מראים כי מגע מקטין את אלמנט הדחייה ומשנה את עמדותיהם של הבאים במגע עם אוכלוסיות של חריגים. מחקר זה בחן את ההשפעה של ארנבון על יצירת הזדמנויות למגע ועל הגברת כמות ואיכות האינטראקציות של ילדים עם ובלי נכויות. מחקר יחידני מרובה קווי בסיס בחן את השפעת נוכחות הארנבון בשלוש סיטואציות שונות בקרב ילדים עם נכויות פיזיות המצויים בסביבה הטבעית. תוצאות המחקר הראו כי נוכחות ארנבון הגבירה את כמות האינטראקציות ואת איכותן בהתנסות של הילדים במפגשים עם ילדים מוכרים ושאינם מוכרים. הסברים יובאו לרציונל לשימוש במבנה המחקר, יוצגו הסברים לתוצאות המחקר והמסקנות ויוצגו ההשלכות בתחום החינוכי. תקציר למושב מקביל 3: השימוש במעבד התמלילים, ככלי טכנולוגית סיוע, תפקודם האקדמי של תלמידים עם לקויות כתיבה המשולבים בכיתה הכוללת לשם שיפור בשנים האחרונות קיימת מודעות רבה להשלכות של תפקודי כתיבה לקויים, על תת הישגיות. אחד האמצעים לעקיפת לקות הכתיבה הנו מעבד התמלילים. המחקר בחן את השימוש במעבד 14

16 התמלילים כתומך וכמסייע במשימות השוטפות בכיתה, הלומדים בכיתה רגילה בחטיבת הביניים. בקרב תלמידים עם לקויות כתיבה בעזרת מבנה של ABAB עם נסיגה נבדקה יכולת התלמיד לעקוף את קשיי הכתיבה בתחומים: שגיאות הכתיב, עיצוב וארגון טקסט, אורך העבודות וקריאות התוצר שנכתב ע"י התלמיד עם ובלי שימוש במחשב. במצגת יבחן מבנה המחקר ותוצאותיו בעזרת גרפים המראים כי השימוש במעבד התמלילים באופן שוטף ונגיש, שיפר את כתיבתם ויכולת קריאות עבודותיהם של תלמידים עם לקויות כתיבה. יוצגו מסקנות המראות כי שימוש במעבד תמלילים בכיתה ובבית יכול לסייע לילדים עם לקויי למידה ויוצגו ההשלכות בתחום החינוכי. 15

17 מושב ב' הרצאה מספר 1 שיפור התנהגות ולמידה באמצעות חינוך גופני אצל תלמידים בעלי הפרעות התנהגות קשות בבית ספר לחינוך מיוחד מיכל הירשמן וד"ר איתן אלדר המכללה לחינוך גופני ולספורט ע "ש זינמן במכון וינגייט פתח תקווה טלפון : דואר אלקטרוני: michali@macam.ac.il תקציר למושבים מקבילים מטרת המחקר היתה לבחון את תרומתה של תוכנית ייחודית בחינוך גופני בה מיושמים עקרונות והליכים של ניתוח התנהגות, לשיפור התנהגות ולמידה אצל תלמידים בעלי הפרעות התנהגות קשות בבית ספר לחינוך מיוחד. המחקר נערך בבית ספר לחינוך מיוחד במרכז הארץ לילדים בעלי הפרעות התנהגות קשות בשילוב ליקויי למידה. התכנית נבנתה לשלושה תלמידים מבית הספר אשר בעיות ההתנהגות שלהן מהוות גורם שלילי בכיתות האם. השערות המחקר 1. תכנית התערבות התנהגותית פרטנית באמצעות שיעורי חינוך גופני, תביא לשיפור בתפקודם של תלמידים בעלי בעיות התנהגות, במהלך השיעורים הפרטניים הנערכים בהקשר של חינוך גופני. 2. תכנית התערבות התנהגותית פרטנית באמצעות שיעורי חינוך גופני, תביא לשיפור בתפקודם של תלמידים בעלי בעיות התנהגות, במהלך השיעורים בכיתה הרגילה. 3. תכנית התערבות התנהגותית באמצעות שיעורי חינוך גופני, תביא לשיפור באקלים כתת האם של תלמידי היעד בכך שתדירות בעיות ההתנהגות של כלל תלמידי הכתה תפחת ורמת הלמידה תגבר. תוכנית ההתערבות התבססה על סדרה של "תסריטים" (קטעי שיעור חינוך גופני המותאמים מראש כדי להשיג יעדים התנהגותיים) אשר אליהם נחשפו תלמידי היעד. התלמידים התנסו במצבים בהם התקשו לעמוד בעבר וגילו חוסר סובלנות או תוקפנות. דרגת הקושי והמורכבות של התסריטים עלתה בהדרגה תוך שמירה על רמת הצלחה (ביצוע נכון ללא איבוד שליטה) גבוהה של התלמידים. במהלך יישום תכנית ההתערבות, התלמידים קיבלו משוב חיובי מצוות המורים על תפקוד נאות ועל דרכי תקשורת מתאימות במצבי משבר (למשל, פניה מילולית אל המורה במקום צעקה או תגובה אלימה). נתונים על תפקודם של תלמידי היעד נאספו בסביבת החינוך הגופני. הליך זה יושם גם בכיתה הרגילה לאחר השגת רמת תפקוד גבוהה בסביבת החינוך הגופני. כל תלמיד יעד השתתף בתוכנית פרטנית של ניתוח יישומי של התנהגות באמצעות חינוך גופני, בתדירות של 4 ימים בשבוע, למשך שעה שעתיים ביום. הממצאים הראו שאצל כל תלמידי היעד חל שיפור בהתנהגות במהלך שיעורי החינוך הגופני הפרטניים ובמהלך השיעורים בכיתה הרגילה. כמו כן חלה ירידה והתייצבות במספר בעיות ההתנהגות של תלמידי שלושת הכתות וחל שיפור באקלים הכיתתי שלהן. בשתיים מתוך שלוש הכתות חל שיפור משמעותי בזמן הלמידה של הכיתה. 16

18 מושב ב' הרצאה מספר 2 למה תוכנית כיתתית עדיפה על תוכנית התנהגותית פרטנית מיכל דינס מדריכה מחוזית משרד החינוך, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות, מכללה אקדמית עמק יזרעאל השושנים 4 קרית טבעון טלפון: דואר אלקטרוני: mdines@actcom.co.il תקציר למושבים מקבילים בשנים האחרונות, מאז חקיקתו של חוק החינוך המיוחד (1988) ובפרט מאז חקיקת חוק השילוב (נובמבר 2002) יותר ויותר ילדים בעלי קשיי התנהגות נמצאים בכיתות הרגילות. לכן, פעמים רבות, פונות מחנכות בבקשה לסייע להן בפתרון קשיי משמעת אישיים של ילד או שניים בכיתה. דוגמא אופיינית לפנייה כזו: "לולא שני הילדים האלו הכיתה הייתה ממש נהדרת ". ניסיון מצטבר מראה כי כללים, ארגון, סדר ואכיפת משמעת כלל כיתתיים עשויים להועיל לילד עם בעיות המשמעת האישיות יותר מאשר לשאר הילדים. הזמן והמשאבים העומדים לרשות המחנכת הנם בהכרח מצומצמים. המציאות מראה כי הפעלת תוכנית התנהגות כיתתית לעיתים עדיפה ומשיגה תוצאות טובות יותר מאשר התרכזות בתוכניות פרטניות. 17

19 מושב ב' הרצאה מספר 3 ניתוח יישומי של התנהגות במערכת החינוך מת"י נתניה ד"ר יורם דמבו- מנהל מת"י נתניה, הלית טופז בורובסקי-מתמחה בניתוח התנהגות ורכזת במת"י נתניה אלה 14 בת- חפר טלפון: דואר אלקטרוני: dekelhil@zahav.net.il תקציר למושבים מקבילים במערכת החינוך לומדים תלמידים המאופינים כבעלי קשיי התנהגות. הכלים הרגילים העומדים לרשות צוות ההוראה אינם מספיקים להתמודדות, למתן עזרה ותמיכה לתלמידים אלה. במת"י נתניה פועל צוות התנהגותי אשר מגיע למסגרות מערכת החינוך השונות ובונה תכנית התנהגותית מתאימה לכל ילד ו/או קבוצה ו/או כיתה. הצוות ההתנהגותי כולל רכזת בוגרת ומרצה במגמה לניתוח התנהגות במכללה לחינוך גופני וספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט, בראשותו של ד"ר איתן אלדר, מטפלים התנהגותיים בוגרי המגמה ואו מורים אשר השתלמו בתחום. התוכניות ההתנהגותיות שנבנות לתמיכה בילדים מתבססות על ניתוח יישומי של ההתנהגות, מדע אשר מסביר את ההתנהגות כתוצר של נסיבות ותגובות הסביבה להתנהגות. התכנית הטיפולית ההתנהגותית מתבססת על תצפיות התנהגותיות הכוללות: הגדרת ההתנהגויות של התלמיד, הגדרת הנסיבות הגורמות להתנהגות לא נאותה של התלמיד ותגובות הסביבה להתנהגות התלמיד. לאחר ניתוח התצפיות ניבנת תכנית התנהגותית שמטרתה להגביר התנהגויות נאותות ולהגביר מוטיבציה ללמידה ולהפחית התנהגויות לא נאותות. התכנית הטיפולית ההתנהגותית מתבצעת באמצעות פעילות גופנית ו/או אקדמית וכוללת בשלב ראשון עבודת צוות ושיתוף פעולה עם מנהל בית הספר ומחנך הכיתה, ובשלבים מתקדמים עם מורים מקצועיים אחרים. ההתערבות ההתנהגותית מתבצעת מהרמה הפרטנית דרך הרמה הקבוצתית, הכיתתית ועד הרמה המערכתית/בית-ספרית. התוכנית מיושמת בגנים, בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בנתניה כטיפול בתלמידים באופן פרטני וכהתערבות ברמה כיתתית ומערכתית. תוכניות שייושמו הביאו להשגים נאים. 18

20 מושב ג פר 1 ' הרצאה מס טפול בפחדי- ילדות יהודית זלצמן אוניברסיטת בן גוריון קיבוץ משמר הנגב ד.נ. נגב טלפון: /295 דואר אלקטרוני: inonz@mishmarhanegev.org.il תקציר למושבים מקבילים ילדים הם אלופי השימוש בדמיון. לעתים הם מתייחסים לפרי הדמיון כאל מציאות שרירה וקיימת. לעתים הם חיים במעין ערפל שבו הדמיון נודד אל תוך המציאות וממנה. כאשר הדמיונות מוליכים אל עולם הקסמים והאגדות הנעימים אנו מדברים על יצירתיות. כאשר הדמיון פולש לעולם האיום הכוחנות והזדון, אז מתפתחים הפחדים. בתהליך הטיפולי בפחדים אלה, חשוב להבין ולקבל תמונה על דרך החשיבה, ההשקפה והאמונות של הילד אודות מושא הפחד. הדמיונות העומדים בבסיס הפחד קבלו עוצמה חזקה במיוחד בדרך של התניה מילולית, חזותית, שמיעתית או אחרת והפכו להיות גורם שמלווה את הילד בחלקים מסוימים של חייו. בד"כ ההיגיון הצרוף לא עוזר לפתור את הבעיה, לכן כדאי לבדוק עם הילד את ה"אמת" הפרטית שלו, צורת חשיבתו ואמונתו, להצטרף אליהם ו"לשתול" בתוכם אלמנטים חדשים המסייעים לילד לבנות דרך התמודדות שתעלה בקנה אחד עם תפיסתו את המצב. בעזרת הסוגסטיה החדשה ניתן ליצור פרוצדורה של חשיפה בפועל בדרך של דהייה פנימה של הגירוי המבחין המפחיד, המזווג בדרך כלל עם חושך, בתנאי תמיכה וחיזוק נאותים. במקביל יש לדהות החוצה את הסיוע כדי לחשל את הילד ולהכינו להתמודדות עצמאית. בכל המהלך, חשוב ביותר לשבח את ההתמודדות של הילד ולהתלהב מההישגים. לחיזוק חברתי יש כוח עצום בבניית הביטחון העצמי של הילד. בהרצאה יובאו דוגמאות טיפוליות. 19

21 מושב ג' הרצאה מספר 2+3 תופעת ההצקה בין ילדים: ניתוח, הסבר והתערבות התנהגותית פרופ' עמוס רולידר המכללה האקדמית עמק יזרעאל תמר 53 טבעון טלפון: דואר אלקטרוני: תקציר למושבים מקבילים הצקה (Bullying) מוגדרת כמצב בו ילדים מפגינים התנהגות אנטי חברתית מגוונת כלפי ילד או ילדים אחרים אשר, בדרך כלל, לא מסוגלים להגיב ולהתגונן בגלל נחיתות פיסית או התנהגותית. מטרת ההרצאה הקצרה הזו להגדיר את התופעה באופן אופרטיבי, לתאר דרכי אבחון והערכה פונקציונאלית של התנהגות המציק ולתאר בקצרה התערבות מערכתית התנהגותית וכוללת לצמצום התופעה בקרב ילדים במסגרות חינוכיות. נתונים על יעילות ההתערבות כפי שיושמה בשדה על ידי המחבר וחבריו יוצגו בסיום ההרצאה. 20

22 מושב ד' הרצאה מספר 1 הקניית צאיה נכונה לילדים אוטיסטים מיכאל בן צבי BCBA נ.ת.ב פלמ"ח 8 זכרון יעקוב טלפון: דואר אלקטרוני: benzvimichael@yahoo.com תקציר למושבים מקבילים לכלוך במכנסיים בגיל מתקדם (אחרי ארבע) ואי רכישת שליטה נפוץ בין ילדים אוטיסטים. לעיתים מתלווה לכך עצירות, ואי הסכמה לישיבה על האסלה. חלקם מפתחים הרגלים קבועים כמו צאיה רק בטיטול או בלעדיו, אך במקום מסוים. רובם לא מדווחים או ערים לצאיה. במחקר הנוכחי נבחנה יעילות השימוש בשיטת התערבות ביו-התנהגותית לטיפול באי שליטה ביציאות או ביציאות לא תקינות, אצל ילדים בתחום ASD (אוטיזם). השיטה יושמה לגבי מספר ילדים, שסבלו מתופעות מגוונות (חוסר שליטה, איפוק ועצירות, יציאה רק בתנאים מיוחדים או בטיטול) ולכולם לא היו יציאות סדירות באסלה. גיל הילדים נע בין שלוש לשש שנים. פותח פרוטוקול המסתמך על פרוטוקול הטיפול באנקופרסיס. מספר נרות ניתנים בו בעת, להפעלת תגובת שחרור צואה באסלה. לאחר שמתקבלת התנהגות תקינה בעזרת הנרות מתחילים בהדהיה מודרגת על ידי הפחתה באחד של מספר הנרות שבשימוש, משולב בחיזוק חיובי לצאיה, עד להרגל שחרור עצמאי ללא נרות באסלה. ההתערבויות מבוצעות בבית הילד על ידי הוריו. התוצאות מראות על העלמות הבעיות ורכישת צאיה נכונה בתוך שבועות ספורים. לא כולם רכשו באותו זמן גם את היוזמה לצאיה ("אני צריך קקי/לשירותים"), אך בעיה זו מטופלת בנפרד בהמשך. ברוב המקרים הילדים מפסיקים להתנגד כבר אחרי הפעמים הראשונות של ההליך. לא נצפו תופעות לוואי כל שהן, וההתנהגות נשמרה לאורך זמן. השיטה נחשבת לא קלה, כיוון שכרוכה בביצוע פעולה כמעט פולשנית (החדרת הנר לפי הטבעת) גם כנגד בכי והתנגדות של הילד. כמו כן יש צורך באישור רופא לפעולות שהן בגדר טיפול פיסי. אך לכל הילדים שטופלו בהצלחה לא נצפו כל תופעות לוואי כמו פחד מהאסלה, או כעסים ועצבנות בהקשר של שירותים והרגלי ניקיון. 21

23 מושב ד' הרצאה מספר 2 הכללת מיומנויות תפקוד נרכשות סיגל תדהר יועצת התנהגותית ABA אונקלוס 13/11 תל אביב טלפון: דואר אלקטרוני: sigals@bigfoot.com תקציר למושבים מקבילים ההרצאה תעסוק בהכללת מיומנויות תפקוד נרכשות: בחשיבות ההכללה, בסוגי ההכללה אליהם יש לשים לב במהלך ההוראה, ובדרכים האופציונאליות לעבודה על הכללה לסוגיה השונים. ההכללה כוללת הכללה של גירויים מקדימים, הכללה של תגובות-התנהגויות נרכשות, ושימור הנלמד מעבר לזמן. בהוראת מיומנויות התפקוד השונות לילדים עם לקויות תקשורתיות, אנו יוצרים עבורם סביבה מדויקת ונקייה עם תנאים מקדימים מוגדרים וברורים, אליהם הם לומדים להגיב. לאחר רכישת ההתנהגויות החדשות חשוב לא להסתפק בהופעתן בסביבת המעבדה הטהורה, בתגובה לתנאים מקדימים מסוימים. עבודה קשה צריכה להיעשות כדי להכליל את המיומנויות הנרכשות מעבר לסביבה בה נלמדו, מעבר לאביזרים מסוימים ולשפה מסוימת, ומעבר לאנשים המלמדים. כמו כן, חשוב לראות הכללה של ההתנהגויות נלמדות להתנהגויות אחרות, שלא נלמדו באופן ישיר. ולבסוף, חשוב לשמור על הנרכש מעבר לזמן, דרך בניה על הנלמד ודרך אימון מתמשך בתדירות משתנה. 22

24 מושב ד' הרצאה מספר 3 תכנון יישום והערכה של הוראה ישירה טופס רב תכליתי ד"ר איתן אלדר המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט טלפוןבארותיים : דואר אלקטרוני : behavior1@macam.ac.il תקציר למושבים מקבילים הטופס הרב תכליתי מאפשר לתכנן מערך שיעור כחלק מתוכנית לימודים בהוראה ישירה. לאחר תכנון יחידות הוראה, נקבעות תכליות לשיעורים בודדים. כל שיעור מורכב מ 6 8 יחידות. כל יחידה מורכבת מהוראה ישירה ליד שולחן בהתאם לתכניי הלימוד, מקטע של למידה אקראית, ומקטע של הפסקה. הטופס הרב תכליתי מאפשר לבחון את אחוזי השליטה בכל מטלה, להעריך את דרגת הביצוע של התלמיד/ה לעקוב אחר תדירות ה"בריחות" במהלך היחידה, לעקוב אחר התנהגויות בלתי נאותות, על איכות המחזקים ועוד. הטופס מאפשר לעקוב אחר תוכנית ABLLS או כל תוכנית הוראה ישירה אחרת. הנתונים שנאספים מוזנים לגיליון אקסל המאפשר מעקב שוטף אחר התקדמות התלמיד/ה. בהרצאה יודגם הטופס ויתוארו אפשרויות היישום השונות בהוראה ישירה. הטופס מוצג באתר 23

25 פוסטרים 24

26 הנחיית צוות חינוכי וטיפולי בכפר לחוסים בעלי מגבלויות לשינוי התנהגויות אנטי חברתיות של מבוגרת עם ליקוי התפתחותי נרחב (PDD) מיטל אוחיון, שרון שטרנברג ופרופ' עמוס רולידר המכללה האקדמית עמק יזרעאל וכפר התקווה מטרת ההתערבות הייתה הפחתת התנהגויות אנטי חברתיות והגברת התנהגויות פרו חברתיות בקרב בחורה בת 25 בעלת ליקויים אורגניים החוסה בכפר לאנשים עם מוגבלויות. ברמת הבסיס אובחנו התנהגויות הטרדה ופניות לא נאותות, אלימות מילולית ופיסית כלפי צוות המוסד בו היא שוהה והחברים. התנהגויות אלה סיכנו את המשך שהותה של החוסה בכפר. לאחר מדידת רמת בסיס והערכה פונקציונאלית (FBA) יושמה תכנית התערבות שכללה בניית סדר יום הדרגתי ומחייב, חיזוק אינטנסיבי על אינטרוולים קצרים של זמן בהם לא הופגנה התנהגות אנטי חברתית - DRO וכן חיזוק על ביצוע ועמידה במחויבויות השונות במהלך היום. TO 10 דקות יושם בעקבות התנהגות אגרסיבית במיוחד (אלימות פיסית). תוצאות ההתערבות הראו כי יישום חבילת ההתערבות הביאה בעקבותיה להגברה בהתנהגויות הפרו חברתיות ועמידה בסדר יום מובנה ומחייב, כמו גם, הפחתה בהתנהגויות הבלתי נאותות ורמת האלימות. למרות שלא טופלו באופן ישיר, הופיעו תופעות לוואי תקשורתיות, חברתיות חיוביות כגון הגברת אינטראקציות נאותות עם החברים, בשיעורים שזכו להכרה מצד הסביבה הטבעית. 25

27 השפעה של הגדרת ציפיות בתחילת שיעור ומתן משוב דיפרנציאלי בסיומו, על הפחתת התנהגות אנטי חברתית של ילדה בבית הספר מיטל אוחיון ופרופ' עמוס רולידר המכללה האקדמית עמק יזרעאל מטרת ההתערבות הייתה הפחתת התנהגות אנטי חברתית של ילדה בכיתה א' במסגרת השיעורים וההפסקות. ברמת הבסיס אובחנו התנהגויות הפרעה שכללו הסתובבות בכיתה, אי מילוי הנחיות אקדמיות, הפרעה והצקה לעמיתים. במהלך ההפסקות נצפתה התנהגות הצקה והטרדה כלפי בני הכיתה. לאחר מדידת רמת הבסיס והערכה פונקציונאלית (FBA) יושמה תכנית התערבות שכללה הנחיות לצוות בית הספר והמורים המלמדים: הגדרת ציפיות התנהגות בתחילת השיעור, חיזוק מסיבי על התנהגות נאותה ושיתוף פעולה עם הנחיות המורה ותגובה אסרטיבית ומיידית (הערה תקיפה) לביצוע התנהגויות בלתי נאותות. בסיום השיעור התקיים מתן משוב מובנה ודיפרנציאלי על ידי המורה על עמידה בקריטריונים כדוגמת ישיבה נאותה, התנהגות נאותה לעמיתים, העתקה מהלוח, בקשת עזרה נאותה. בטרם היציאה להפסקה התקיימה הגדרת ציפיות נוספת וכן מתן משוב בסיום ההפסקה. באמצעות מערכת מוטיבציה אשר חיברה את ההתנהגות בבית הספר להמשך יומה של הילדה בבית, אופשרה גישה למחזקים מצויים ורצויים בסביבת הבית. בעקבות הטיפול חלו שינויים משמעותיים בהתנהגותה של הילדה שכללו הגברת התנהגויות פרו חברתיות והתנהגויות אקדמיות, כמו גם, הפחתה בהתנהגויות אנטי חברתיות. דיווחי מורים והורים הצביעו על שביעות רצון גבוהה מהשינוי שהושג. 26

28 השפעת תכנית התערבות התנהגותית על שינוי התנהגות של מתבגר אלים בבית ובבית הספר מיטל אוחיון ופרופ' עמוס רולידר המכללה האקדמית עמק יזרעאל מטרת ההתערבות הייתה הפחתת התנהגות אלימה במיוחד של נער מתבגר בסביבות הבית ובית הספר. ברמת הבסיס נצפו התנהגויות אלימות ושיעורים נמוכים ביותר של שיתוף פעולה של הנער, אשר התבטאו ב: אי הגעה סדירה לבית הספר, אי כניסה לשיעורים, הפרעה להתנהלות השיעורים בכיתות השונות, התחצפות למורים. במסגרת הבית אובחנו התנהגויות סירוב לשיתוף פעולה עם כל ניסיון להקנות סדר יום מחייב: אי קימה בבוקר, אי הכנת שיעורי בית, אי חזרה הביתה בשעה שנקבעה. כמו כן הופגנו התנהגויות מילוליות ופיסיות אלימות במיוחד כלפי ההורים. לאחר מדידת רמת הבסיס והערכה פונקציונאלית (FBA) יושמה תכנית התערבות שכללה הנחיית ההורים וצוות בית הספר להגדרת ציפיות ברורה והדרגתית לסדר יום ולהתנהגות, חיזוק מסיבי על היעדר התנהגויות בלתי נאותות - DRO וחיזוק מסיבי על ביצוע התנהגויות נאותות ותגובה אסרטיבית ומשמעותית על התנהגויות בלתי נאותות Out.Time באמצעות מערכת מוטיבציה מובחנת צבר הנער חתימות אשר אפשרו לו את הגישה למחזקים מצויים ורצויים. בעקבות הטיפול חלו שינויים משמעותיים בהתנהגויותיו של הנער בשתי הסביבות. שינויים אלה כללו הגברה משמעותית של התנהגויות האחריות האישית והפחתה מלאה בהתנהגויות אלימות. מעקב של 4 חודשים מראה שמירה על תוצאות אלו. 27

29 שימוש ב ABLLS להערכת התקדמות ותכנון תרגול לילדים אוטיסטים בתכניות אינטנסיביות מיכאל בן צבי BCBA נ.ת.ב קלמה 8 זכרון יעקוב טלפון: דואר אלקטרוני: benzvimichael@yahoo.com ה- ABLLS הוא כלי הערכה שפותח על ידי פארטינגטון וסנדברג Inc.),(Behavior Analyst במטרה לאפשר הערכה כמותית מפורטת לילדים עם ליקוי התפתותי רחב, לפני ובמהלך התערבות התנהגותית אינטנסיבית. העברת ההערכה אינה דורשת מיומנות מיוחדת מלבד הכרה טובה של ביצועיו והתנהגותו של הילד. העברתו לילדים הנמצאים בתכניות אינטנסיביות מראה כי ההערכה מאפשרת בחירה מדויקת של מטרות תרגול והערכה אובייקטיבית של התקדמות הילד בתכנית. הכלי מתאים לילדים בגילאים שונים, ואינו דורש הפעלה מיוחדת שלהם לצורך ההערכה. איסוף המידע נעשה תוך כדי הפעלת השעורים הרגילים של הילד. את מרבית השאלות ניתן למלא על סמך הכרת הילד בשעורים ובמהלך חייו, ללא בחינה. הזמן הנדרש להערכה הוא 5-10 שעות. הורים או מורים יכולים להעבירו ללא קושי. (נדרשת אנגלית טובה). ניתן להעביר את הכלי העברה חוזרת אחת לכמה חודשים (חצי שנה), ולראות את ההתקדמות בתפקודו של הילד. התוצאות הן כמותיות, ומוצגות בעמודות על פי תחומי התפתחות נפרדים. מתוך הרשום בעמודה ניתן לאתר בקלות את התרגול החשוב והחסר לאותו ילד. מתוך השאלה ניתן להגדיר במדויק את הדרישה ההתנהגותית. לכלי מספר חסרונות: הזמן הניכר להעברת הכלי מרתיע מן השימוש או ההשלמה של תהליך ההערכה. כמו כן אין הכלי נותן נקודת התייחסות משווה על פי גיל, ולכן אי אפשר לדעת מה נדרש בתחום הנורמה של גיל הנבדק. 28

30 אימון שטף ככלי לקידום התנהגות איכותית בתכניות אינטנסיביות לילדים אוטיסטים מיכאל בן צבי,BCBA נורית דור PhD וצוות גן תקשורת- בני ברק נ.ת.ב פלמ"ח 8 זכרון יעקוב טלפון: דואר אלקטרוני: benzvimichael@yahoo.com אימון שטף ) Training ( Fluency הינה טכניקה שמטרתה להביא התנהגויות שנרכשו לכך שיופקו בקצב גבוה. הקצב הגבוה נמצא חיוני למיומנויות שונות המבוססות על התנהגות מהירה (דיבור, מוטוריקה, חיקוי ועוד). כמו כן נמצא, כי קצב גבוה מעודד הכללה, מאפשר רכישה טובה יותר של שלבים מתקדמים, ומגביר שימור לאורך זמן (התנהגות אינה נשכחת). הפעלת הטכניקה אינה נפוצה והיא אינה נמצאת ברפרטואר הרגיל של המורים. השיטה מתאימה להתערבות בכל גיל. כל המורים מתבקשים להתאמן בהפעלתה. התנהגות שנרכשה, עד לכך שמספר השגיאות נמוך ביותר, מועברת ללוח חיזוק תלוי מהירות. למעשה זהו, LH אך בפועל נמדדות מספר התגובות ליחידת זמן קבועה. בדרך כלל מתחילים ב- 10 שניות ועולים עד מחצית הדקה ויותר. קריטריון לחיזוק הוא הפקת תגובות במהירות שמעל ממוצע קודם, והוא נקבע מחדש כאשר יש התייצבות על המהירות הנדרשת בכל שלב. נעשה שימוש בטיימר אלקטרוני לצורך המדידה. המורה רומז לילד בכל דרך אפשרית להגביר קצב, ודוהה את הרמז בהדרגה. את הנתונים מעבירים לטבלת נתונים מתאימה (שימוש בתכנת EXCEL מקל על קבלת תוצאות מאיסוף הנתונים), ויוצרים גרף המתעדכן אוטומטית. הגרף מוצג בישיבת הצוות ומהווה בסיס לקבלת החלטות. לדוגמא מובאות טבלאות אימון שטף למספר התנהגויות של ילדה בת שנתיים. אימון השטף הביא את ההתנהגות החיקוי המילולי והמוטורי לרמה יפה, ומאפשר מעבר חלק עם תוצאות יפות לשלבים מתקדמים יותר, כמו חיקוי בעמידה ובמרחק, דיבורבשתי הברות, חיקוימילים וכדומה. יש להמשיך לחפש טכניקות שיקלו על הקנית השימוש באימון שטף על ידי מורים נוספים, על מנת להפיץ את השימוש בה ולקבל תוצאות טובות יותר אצל הילדים. כמו כן יש לכלול אימון לכך בתכניות ההכשרה של צוותי העבודה. 29

31 הפחתת התפרצויות זעם של ילד PDD חסר דיבור על ידי פסק זמן מיכאל בן צבי,BCBA חדוה ונחמה ויינברג גן תקשורת בני ברק פלמ "ח 8 זכרון יעקוב טלפון : דואר אלקטרוני: benzvimichael@yahoo.com ילד בן 5 שאובחן,PDD חסר יכולת דיבור תקין וללא שפה חלופית, עם הבנה וחברתיות ברמה גבוהה, לומד בגן טיפולי. הילד הגיב בהתפרצויות זעם רבות במצבים בהם לא ניתן לו מבוקשו. בהתפרצויות אלה הילד היה משתטח על הרצפה, צועק, בועט ומשליך חפצים ומגיע גם לאלימות לזולת, בעיקר בבעיטות, תוך שכיבה. פעמים רבות אי אפשר היה לדעת מה מבוקשו בהעדר שפה. במקביל להתערבות להקניית שפה חלופית נעשה ניתוח תפקודי של ההתפרצויות. אלו התבררו כמחוזקות בתשומת לב, מתן פיצוי או מילוי רצונו. ההתנהגות הפריעה מאד לשאר הילדים וכללה גם השחתה, כך שאי אפשר היה להפעיל הליך התעלמות להכחדה. נבחר הליך התערבות של פסק זמן. במהלך פסק הזמן לא היה ריסון של הילד. ריסון התברר כמחזק ומאריך את משך ההתפרצות. לצורך כך נבחר חדר בו לא היו חפצים שיש להגן עליהם. מבוגר נכנס איתו לחדר, ואפשר לו לצאת רק אחרי רגיעה וקבלת הוראה או שתיים. נמדדו מספר ההתפרצויות ביום, ומשך ההתפרצות בדקות לאירוע עד לרגיעה. התוצאות מראות ירידה מהירה במשך הזמן של התפרצות זעם, וכן ירידה במספר ההתפרצויות ליום. על פי התרשמות הצוות, גם מידת החומרה של ההתפרצות נחלש אם כי לא נאספו נתונים על כך. הגדרת ההתנהגות. בהליך זה היה שילוב של אפס תוצאות מחזקות (הכחדה) בצירוף של ענישה בהעברה לסביבה פחות מחזקת, ללא חברה וצופים. כיוון שהילד מאד חברותי, השערה הייתה, כי בידודו יהיה לו אברסיבי, תוך יצירת תנאי EO לחזרה לחברה. במקביל נעשתה עבודה אינטנסיבית להקניית שפה חלופית כדי להפחית מצבים בהם אינו מובן ואי אפשר לתת לו את מבוקשו. 30

32 השפעת ענישה להפחתת התנהגות נגיעות לא נאותה של ילד אוטיסט בגן ילדים מיכאל בן צבי,BCBA נחמה וינברג וחדוה כהן גן תקשורת, בני ברק פלמ "ח 8 זכרון יעקוב טלפון: דואר אלקטרוני: benzvimichael@yahoo.com התנהגות של נגיעות מיניות היא בלתי קבילה לחלוטין בגן הילדים. התנהגות נגיעה באברי מין הופיעה ברמה גבוהה אצל ילד אוטיסט בתפקוד גבוה, מדבר, עם כישורים חברתיים נמוכים בתחילת השנה הלומד בגן ילדי.PDD ההתנהגות כללה מעבר בין ילדי הגן ונגיעות באברי המין בזה אחר זה, תוך הבעת שמחה. הליך ענישה נבחר להפחתת ההתנהגות. נערך סקר מענישים. הורדת סנדל מרגלו של הילד נצפתה כאברסיבית מאד לילד - הילד היה מיד בוכה כשהורידו לו סנדל. לכן ההליך שנבחר היה ענישה מידית בהורדת סנדל מיד לאחר שהחל לגעת בילדים. ההליך לווה בהסבר. הפעלת תשלום תגובה כענישה הביאה לירידה מהירה מאד והעלמות הבעיה. מדידת מספר הנגיעות ביום הראתה הפחתה מהירה לאפס התנהגות תוך 4 ימים. במעקב מתמשך ההתנהגות אינה קיימת לאורך שבועות מאז ההתערבות. במקביל ניתן עידוד והקניה של מיומנויות חברתיות רבות המאפשרות לילד קבלת תשומת לב ויחס חברתי מעמיתים על בסיס של התנהגות נאותה. 31

33 השפעת מתן תשומת לב חיובית כדרך להפחתת יריקות אצל ילד אוטיסט בגן ילדים מיכאל בן צבי, BCBA נחמה וינברג וחדוה כהן, גן תקשורת בני ברק פלמ "ח 8 זכרון יעקוב טלפון : דואר אלקטרוני: benzvimichael@yahoo.com ילד המאובחן, PDD שהצטרף לגן, הפגין תדירות גבוהה של יריקות (חלקן מופנות כלפי הצוות וחלקן לרצפה),לאורך היום כולו בגן. בניתוח תפקודי של ההתנהגות נראה היה כי תגובות הסלידה הספונטניות של הצוות מחזקות את ההתנהגות. נבחרה תגובת התעלמות מוחלטת ובמקביל מתן תשומת לב חיובית לכל התנהגות נאותה והקניה של בקשה נאותה לתשומת לב על יד מלל. התוצאות הראו הפחתה במספר היריקות עד להעלמות מוחלטת ובמקביל עליה בבקשת תשומת לב כדוגמת חיבוק. הנבדק: ילד בן חמש וחצי, מאובחן כ- PDD. מהכרות ראשונית עם האם נראה היה כי הילד אינו זוכה כלל לחיזוקים חברתיים מקובלים כמו חיבוקים, נשיקות וליטופים ולמילים משבחות על התנהגויות נאותות. בשפה מקבילה ניתן לאמור כי היה בעל חסכים רגשיים עמוקים. ההתנהגות הנצפית: הילד ירק בתדירות גבוהה לאורך כל היום. הצוות/הילדים וחלקן על הרצפה. כאשר חלק מן היריקות היו מכוונות כלפי הליך ההתערבות: נעשתה הכחדה להתנהגות זו על ידי התעלמות מוחלטת מיריקות. 1. מתן תשומת לב חיובית במידה מוגברת DRO 2. הקניית התנהגות חלופית- בקשה לתשומת לב: "אני רוצה חיבוק". 3. תוצאות: התוצאות הראו ירידה משמעותית ביריקות ועליה בבקשות לחיבוק ומגע בתדירות מוגזמת. במשך הזמן היריקות נעלמו לגמרי בעוד הבקשות למגע וחיבוק הופחתו לרמה נורמלית והופנו לזמנים מקובלים כמו סוף שעור. זמני מדידה שנבחרו: זמן ריכוז, במשך 20 דקות כל יום. 32

34 זמן למידה אקדמי- הבדל בין כיתות קטנות לגדולות מיכאל בנישו המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט האתרוג 11, נתניה טלפון: דואר אלקטרוני: מטרת שיעורי החינוך הגופני היא להפעיל את הלומדים בשטף וברצף לאורך כל השיעור. למורה למנהל או למתבונן מהצד נראה שאכן כך הדבר, אך על פי מחקרים שנעשו במקרים מסוימים נמצא כי לא כך הדבר. לכן נשאלת השאלה העיקרית, האם קיים הבדל בזמן הלמידה האקדמי בין כיתות קטנות לגדולות. מטרת מחקר זה, הוא לבדוק ולאושש מחקרים אחרים בשאלה האם קיים הבדל בין כיתות קטנות לגדולות בהיקף הזמן הלמידה האקדמי. אוכלוסיית המחקר מנתה 2 כיתות יא' אחת קטנה והשנייה גדולה מחטיבת ביניים במרכז הארץ. במחקר צולמו ונצפו 4 שיעורים בכל כיתה אשר למדו את אותה יחידת הוראה. הממדים אשר נצפו נרשמו בדף התצפית הרב תכליתי של "הררי" (1989). על הנתונים שנתקבלו הופעלו הפרוצדורות הבאות (אחוזים בטבלת עמודות,.(t-test תוצאות המחקר מראות כי נמצא הבדל ברור לטובת הכיתה הקטנה בכל ממדי זמן הלמידה האקדמי שקודדו. מסקנות המחקר הן, שגודל הכיתה אכן מהווה גורם מרכזי בהשפעתו על זמן הלמידה האקדמי על כל תלמיד ותלמיד בכיתה, ולכן יש להתייחס לנושא זה בכובד ראש לשיפור איכות החינוך של ילדינו בבית הספר. 33

35 תכנית להגברת התנהגות משימתית של תלמיד בשיעורים במסגרת אימוני הוראה יעל דורון, סטודנטית שנה ג', במסגרת ההכשרה ל'ניהול כיתה והתמודדות עם התנהגויות מאתגרות', מדריכים: בודנשטיין אלון, רביד רחל, שהם נועה מסלול חינוך מיוחד, מכללת אורנים הליכי הערכה פונקציונלית מסייעים בזיהוי הגורמים הסביבתיים האחראיים להתרחשותה של ההתנהגות הבעייתית. זיהוי זה תורם לבניית תכנית התערבות מתונה ללא צורך בהפעלת אמצעי משמעת נוקשים, או מלאכותיים. בעבודה זו מוצגת השפעתה של תכנית התערבות על רמת ההתנהגות המשימתית של תלמיד המאובחן כבעל הפרעות קשב, ריכוז והפראקטיביות. התלמיד נמצא במסגרת כיתה ג' בבית ספר לילדים עם ליקויי למידה והפרעות התנהגות. לבניית תכנית זו קדם ביצוע הליכים של הערכה פונקציונלית. התכנית נבנתה והועברה ע"י סטודנטית שנה ג' במסגרת שיעורי ההתנסות המעשית שקיימה. הנתונים אודות ההתנהגות המשימתית של התלמיד וכן, אודות התקפי הזעם שלו נאספו במערך AB במהלך רמת הבסיס ובמהלך תכנית ההתערבות. תכנית ההתערבות כללה שינוי משתני מסגרת והפעלת הליכי הפחתה מתונים. רמת ההתנהגות המשימתית של התלמיד גברה מ 25% ברמת הבסיס ל 70.8% במהלך ההתערבות. התקפי הזעם שנמדדו בפרקי זמן קצובים פחתו מ 16.6% ברמת הבסיס ל 12.5% במהלך ההתערבות. 34

36 תוכנית פרטנית המשולבת במסגרת תוכנית כיתתית מיכל דינס- מדריכה מחוזית- משרד החינוך, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות, מכללה אקדמית עמק יזרעאל, אביטל שפר השושנים 4 קרית טבעון טלפון : דואר אלקטרוני: mdines@actcom.co.il לכיתה בעלת צרכים מיוחדים המשולבת במסגרת בית ספר רגיל הוכנה תוכנית לבניית התנהגויות נאותות. לאחד מתלמידי הכיתה, בעל התנהגות חריגה ואלימה במיוחד, הותאמה תכנית פרטנית לצורך הפחתת התפרצויותיו. התוכנית הפרטנית שולבה לתוך מסגרת התוכנית הכלל כיתתית ויושמה בהצלחה. פרטי התוכנית, המעקב והתוצאות מוצגים בפוסטר. 35

37 תכנית מערכתית לשיפור התנהגות וקידום למידה בבית ספר לחינוך מיוחד, בי"ס הוד מיכל הירשמן, ד"ר איתן אלדר המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט פתח תקווה טלפון: דואר אלקטרוני: התכנית נבנתה על פי עקרונות התנהגותיים, יישומם והתאמתם לתנאי השטח. נעשה שימוש בתצפיות ואיסוף מידע על צרכי בית הספר והאפשרויות הקיימות בו להפעלת תכנית כזו. חלק עיקרי בתכנית היה ביצירת הקשרים המאפשרים הצלחה. התלמידים למודי הכישלונות מתחילים מנקודת פתיחה קשה עליהם ללמוד ולהתנסות בדברים חדשים בבית הספר, בעוד שכמעט כל מפגש שלהם עם מערכת החינוך הסתיים בכישלון ועלבון צורב. יצירת סביבה בה "פרצות" מעטות ככל האפשר לכישלון, מציאה ושימוש בנקודות החוזק שלהם ליצירת חוויות הצלחה, ניתוב יכולותיהם לאפיקי למידה בהם התקשו עד היום, התמודדות עם מצבים מתסכלים וכו', הם עיקרי רוח הדברים בתכנית זו. במקביל הציעה התכנית טיפול ופתרונות להתנהגויות לא נאותות. כיוון שהכלים העומדים לרשות המורה במערכת החינוך לטיפול בהתנהגות לא נאותה, בתוך המסגרת הבית ספרית, דלים למדי, נבנו בתכנית כלים פנים בית ספריים להפחתת ומניעת התנהגות לא נאותה. מטרות העל של התכנית יצירת מערכת בית ספרית חינוכית עקבית, המושתתת על רציונל התנהגותי. קביעת שפה משותפת לכל חברי הצוות. מסגרת ברורה של גבולות לתלמידים. מערכת המקנה הרגלים חברתיים נורמטיביים. למידת התנהגויות נאותות והפנמתן. טיפוח וקידום הלמידה. 36

38 תמיכה בכבוד הדדי בסביבת בית הספר היסודי באמצעות משוב עמיתים טליה הרשקוביץ, ד"ר איתן אלדר המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט הענבל 27 פתח תקוה טלפון: דואר אלקטרוני: בתי ספר רבים בארץ מתמודדים עם בעיות של אלימות, חוסר משמעת וחוסר כבוד הדדי בין המורים לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. המחקר הנוכחי עסק במעורבותם של התלמידים בתהליך הפחתת אלימות, והוא נערך כחלק מתוכנית לשיפור האווירה וההתנהגות של התלמידים שפעלה בבית הספר. מטרת המחקר הייתה לבדוק, האם ניתן לתמוך בהתנהגויות של כבוד הדדי על-ידי משוב של עמיתים, כלומר- האם משוב עמיתים, במקומות ובזמנים שונים על התנהגויות בלתי נאותות שהוגדרו, יפחיתו את מספר ההתנהגויות הבלתי נאותות של כלל תלמידי בית הספר. המשתתפים היו תלמידי בית ספר יסודי ממלכתי דתי. נותני המשוב היו שני נציגים שנבחרו מכל כיתה והרכיבו את מועצת התלמידים בבית הספר. שיטת המחקר שנבחרה היא מתחום מחקר היחיד, מחקר רב בסיסי על התנהגות במספר מקומות. נערך איסוף נתוני קו בסיס (נתונים על המצב הקיים- מספר ההתנהגויות הבלתי נאותות לפני שמתחילים להפעיל תוכנית כלשהי) של התנהגויות של חוסר כבוד הדדי בשלוש סביבות שונות (בחצר, במסדרון ובמספר כיתות שנבחרו כמייצגות את בית הספר). כלי המדידה בו השתמשו הנציגים הוא דף תצפית על ההתנהגויות שהוגדרו ככבוד הדדי. התלמידים תיעדו את האירוע שראו, את הערתם את תגובת המקבל. תלמידי המועצה נתנו משוב לחבריהם על התנהגויות שהוגדרו ככבוד הדדי. מצד אחד הם העירו בצורה נעימה לתלמידים שהתנהגו בחוסר כבוד הדדי ומצד שני הם חיזקו תלמידים שהתנהגו בכבוד הדדי על-ידי מילה טובה. הממצאים העיקריים מראים על ירידה קלה בלבד במספר ההתנהגויות הבלתי נאותות. נתון בולט נוסף הוא שרוב התלמידים לא קיבלו את המשוב של חבריהם בצורה נאותה והמשיכו את התנהגותם, מצד שני רוב הילדים שמחו כאשר קיבלו מילה טובה על התנהגות נאותה. יש לקחת בחשבון שלתלמידים לא קל לקבל ביקורת. ההנחה הייתה, שיהיה יותר קל לקבל את הביקורת מתלמידים אחרים מאשר מהמורים, אבל עדיין הנושא של קבלת ביקורת ושינוי ההתנהגות בעקבותיה דורשת למידה ותרגול. אי לכך ההמלצה היא לערוך בכיתות שיעורי חברה בהם ילמדו התלמידים כיצד לקבל משוב וביקורת. מבנה השיעור יכול להיות מורכב מבניית סימולציות עם משחקי תפקידים אשר בהם כל ילד יתנסה בשני המצבים (של נותן המשוב ושל מקבל המשוב) בשילוב עריכת דיונים הממחישים כיצד כל צד מרגיש. במחקר עתידי כדאי להתמקד במתן משוב חיובי על ביצוע התנהגות נאותה מכיוון שזהו משוב שיותר קל וכיף לקבל. ילד שיקבל שוב ושוב מילה טובה על התנהגות נאותה שלו ימשיך לבצע אותה. ניתן לבנות מערך בית-ספרי שבו כל ילד שרואה התנהגות נאותה של ילד אחר בתחום בית הספר או אפילו מחוץ לבית הספר (בשכונה או בחוגים אחר הצהריים) יגיד לו מילה טובה וכך משתפים את כל תלמידי בית הספר בתהליך השינוי. 37

39 תכנית להגברת קשב וריכוז של תלמידה בעת שיעורי מתמטיקה נועה ויצמן, סטודנטית שנה ג' במסגרת ההכשרה ל'ניהול כיתה והתמודדות עם התנהגויות מאתגרות', מדריכים: בודנשטיין אלון, רביד רחל, שהם נועה מסלול חינוך מיוחד, מכללת אורנים תלמידים בעלי ADDמתקשים לשמור על טווח קשב סביר במהלך ביצוע משימות לימודיות: הם מתקשים לעתים לעקוב אחר הוראות, נוטים לתגובות אימפולסיביות,לחוסר תשומת לב לפרטים, ועוד. לעתים מסגלים לעצמם תלמידים אלו התנהגויות המשרתות תפקיד של בריחה ו/או המנעות מעיסוק במטלות מסוימות. הליכי הערכה פונקציונלית מיועדים לזהות מהם המשתנים המשמרים התנהגויות בלתי מסתגלות של בריחה או המנעות מעיסוק בפעילויות לימודיות שונות. זיהוי משתנים אלו עשוי לסייע בבניית תכנית התערבות יעילה להפחתת ההתנהגויות הבלתי מסתגלות ולהגברת העיסוק בפעילות לימודית. הספרות מציעה אסטרטגיות רבות לשיפור התפקוד הלימודי של תלמידים אלו. ביניהן ניתן למנות: הקניית מיומנויות מטה-קוגניטיביות; הקניית מיומנויות של ניהול עצמי; שיתוף התלמיד בתכנון הלמידה; ארגון הולם של הסביבה הלימודית; והפעלת מערך חיזוקים להגברת המאמץ. בעבודה זו מוצגת השפעתה של תכנית התערבות שנגזרה מתוך הליכי הערכה פונקציונלית על טווח הקשב והריכוז של תלמידה בעת שיעורי הוראה מתקנת בחשבון. שיעורים אלו נערכו ע"י סטודנטית שנה ג' מסגרת הסדנאות לתלמידים בעלי ליקויי למידה המתקיימת במסלול לחינוך מיוחד במכללת אורנים. 38

40 משחקי עימות בפעילות גופנית ככלי לזיהוי ולאבחון התנהגות תוקפנית אצל ילדי הגן הילית טופז בורובסקי האלה 14, בת חפר טלפון: דואר אלקטרוני: מניעת התנהגות תוקפנית, המתבטאת כבר בגילאי הגן, עומדת במרכז המאמץ החינוכי בארץ. מתוך כך התגבשה מטרת המחקר, שהינה, פיתוח כלי לזיהוי ולאבחון מוקדם של התנהגות תוקפנית אצל ילדי גן, כדי לאפשר מתן טיפול מתאים ומניעת קשיים בתקופת הגן ובהמשכה. המחקר הנוכחי מתבסס על הגישה ההתנהגותית (אלדר, 2002). כלי המחקר הינו משחק עימות תחרותי Game).(Bay-Hinitz, Peterson, & Quilitch, 1994) (Confrontation השערות המחקר היו שהכלי יאתר את ההתנהגויות התוקפניות אצל המשתתפים. בנוסף שוער כי לא ימצא הבדל משמעותי בין הבנים לבנות ברמת התוקפנות ובין גילאי 5 ו - 6 ברמת התוקפנות. במחקר השתתפו 60 ילדים בשני גני חובה באזור המרכז, בנים ובנות בגילאים המשתנים הבלתי תלויים היו ילדי שני הגנים, גילם ומינם. המשתנים התלויים כללו את התנהגות הילדים כפי שנמדדה בתצפית התנהגותית מסוג "קידוד אירוע" על שלושה משחקי עימות. אימות ותקפות הנתונים שנאספו בתצפיות נעשו על-ידי שימוש בפריטים האומדים תוקפנות בשאלון "אכנבך" לגננות 1986) Edelborck,.(Achenbach & בהליך המחקר נבחרו שני גנים, המנוהלים על-ידי גננות שהסכימו לשתף פעולה במחקר. התקיים מפגש עם הגננות בו ניתן הסבר על המחקר, תוארו בפירוט הליכי יישומו ותורגלו משחקי העימות. תואמו מועדים לפעילות בכל גן בשעות שונות של היום על מנת לנטרל את השפעת שעת הפעילות על תפקודם של הילדים. התקיימה פגישה עם כל אחת מן הגננות שבה ניתנה הדרכה ליישום מדויק של משחקי העימות ונקבעו קבוצות הפעילות. הגננות מילאו לפני ביצוע משחקי העימות את שאלון "אכנבך" לגבי כל ילד. משחקי העימות הונחו על ידי הגננת במספר קבוצות כאשר בכל קבוצה היו חמישה ילדים. הרכב הקבוצות היה שונה בשני המפגשים ולאחר סיומם נערך ראיון עם הגננת שהתייחס לכלי המחקר. לצורך ניתוח הנתונים בוצעו תצפיות וקידוד התנהגויות לכל ילד על ידי שני אנשי צוות מיומנים שקיבלו תרגול והכשרה מתאימים. אלה כללו לימוד הגדרות ההתנהגויות ותרגול הקידוד באמצעות סרטי וידאו. הקידוד התבצע בדף תצפית ייחודי שנבנה לאחר בדיקת מהימנות ותקפות למחקר הנוכחי. ממצאי המחקר אוששו את ההשערה כי משחקי העימות יאפשרו זיהוי של התנהגויות תוקפניות כפי שעושה זאת שאלון "אכנבך". בשני הגנים,יחד ובנפרד, התקבלו מתאמים מובהקים בין כלי המחקר לציון שאלון "אכנבך". בנוסף אותרו באמצעות הכלי ילדים בעלי התנהגות תוקפנית מעל הנורמה וכן נמצא הבדל ברמת התוקפנות בין המינים אך לא בין הגילאים. הובעה שביעות רצון גבוהה מצד הגננות מהשימוש בכלי ומיכולתו, לפי הכרתן את הילדים, לאתר את הילדים שאכן מפגינים התנהגויות תוקפניות במהלך התפקוד היומיומי בגן. משחקי העימות נמצאו יעילים בכל הקשור לאיתור התנהגויות תוקפניות. יש להדגיש את ההקשר הייחודי של הפעילות הגופנית המהנה, המאפשרת לחשוף את הילדים למצבים לימודיים רגשיים וחברתיים מורכבים. 39

41 תכנית מערכתית לשיפור התנהגות- מת"י נתניה כיתת ספורט תש"ס - בית ספר יסודי הלית טופז בורובסקי אלה 14 בת-חפר טלפון: דואר אלקטרוני: dekelhli@zahav.net.il אוכלוסיית היעד של התוכנית הייתה כיתת הספורט שכללה 6 תלמידי כיתות ד' ה' עם קשיים התנהגותיים. התלמידים נבחרו לאחר המלצת הצוות הניהולי של בית הספר ולאחר ביצוע תצפיות התנהגותיות שנערכו בימים שונים, שעות שונות ומקצועות שונים, במהלך חודש ספטמבר. ההתנהגויות הלא נאותות הבולטות ביותר אצל תלמידי כיתת הספורט היו דיבור ללא רשות, עיסוק בחפצים, הסתובבות בכיתה במהלך שיעור, חוצפה למורה ואי ציות להוראות המורה. הנסיבות הבולטות ביותר להתנהגויות הלא נאותות היו מצבי המתנה ומצבי הוראה פרונטליים. התוצאה (תגובת הסביבה) הבולטת ביותר להתנהגויות הלא נאותות של תלמידי כיתת הספורט היתה התעלמות. לפני תחילת עבודה התקיימו שיחות עם הורי התלמידים והתקבלו אישורים בכתב להשתתפות התלמידים בכיתת הספורט. הפעילות התבצעה שלוש פעמים בשבוע, שעה עד שעתיים כל פעם וכללה פעילות גופנית ופעילות אקדמית בנושא גוף האדם הכוללת מבחנים. ההליכים ההתנהגותיים העיקריים היו חיזוקים חיוביים להגברה וחיזוקים דיפרנצייאלים להפחתה; עבור התנהגויות חמורות שהוגדרו מראש נקבעו הליכי הפחתה מוגדרים הכוללים ענישה. המטרות העיקריות של התכנית היו: הגדרת כללי התנהגות ברורים בכיתה, הגברת התנהגויות נאותות בקרב תלמידי הכיתה, הפחתת התנהגויות לא נאותות בקרב תלמידי הכיתה, הגברת מוטיבציה להתנהגות נאותה וללמידה בעיקר באמצעות למידה על גוף האדם, הצבת גבולות ברורים ע"י תגובה אחידה וידועה לתלמידים לכל ההתנהגויות וביצוע הכללה לשיעורים שונים בתחילה עם המחנכת ומאוחר יותר עם מורים מקצועיים. התוצאות הראו כי חלה עליה משמעותית באחוזי משך זמן הלמידה של תלמידי כיתת הספורט, וכן חלה עליה משמעותית באחוז ההתנהגויות הנאותות בשיעורים השונים. 40